בלוג.

מישהו שאל את ChatGPT, לחץ על הקישור ושלח טופס. ב-GA4 זה יכול להופיע בשלושה מקומות שונים ואחד מהם הוא Direct. איך מזהים, איך סופרים פנייה ולא כניסה ומה המספר שנכנס לדוח.

הקידום לא מתחיל אחרי שהאתר עולה. הוא נקבע בחמש החלטות שמישהו מקבל בשבוע הראשון של הבנייה, לרוב בלי לשים לב. מה הן ומה שואלים את מי שבונה.

השאלות המתקפלות מתחת לתוצאה בגוגל נעלמו במאי. הקוד שהביא אותן עדיין נמכר כסעיף בהצעות מחיר. השאלות עצמן עדיין שוות משהו, אם הן אמיתיות.

עד עכשיו לא הייתה דרך לדעת אילו עמודים שלכם מופיעים בתוך סקירות ה-AI של גוגל. מאוגוסט יש דוח שמראה את זה. מה הוא מראה, מה הוא עדיין לא מראה ואיך משתמשים בו.

גוגל סופר את הסקירה כמיקום אחד וכל הקישורים בה מקבלים אותו מיקום. לכן הדירוג שלכם נראה בסדר בדיוק בחודש שבו ההקלקות נעלמו. ארבעה צעדים. אף אחד מהם לא ״לכתוב עוד פוסטים״.

דוח שמונה משימות מדווח על עבודה. דוח שמונה פניות מדווח על תוצאה. איך נראה הדוח שאני שולחת, למה דירוג ממוצע ו״נפח פוטנציאלי״ ירדו ממנו ואיך לקרוא את הדוח שאתם מקבלים היום.

מי שמפחיד אתכם שגוגל מענישה על ChatGPT לא קרא את התיעוד. מה שכן קורה: העברית שיוצאת מ-ChatGPT לא מדורגת, לא מצוטטת ולא ממירה. איך מזהים אותה לפני שהיא עולה.

ארבעה סוגי קוראים מגיעים לאתר של סטארטאפ בעברית ורק אחד מהם קונה. מה בונים לכל אחד ולמה שלושה עמודים בעברית לפעמים עדיפים על אתר שלם.

לפני שמישהו פוגש אתכם הוא כבר קרא עליכם פסקה שמנוע כתב. היא לא נכתבה אצלכם ולפעמים היא לא מדויקת. שלושה סוגי בודקים, שלוש שאלות שונות ורשימה של מה מתקנים קודם.

בשלב שבו קונה משווה בין שלושה מוצרים, העמוד שהוא קורא נכתב על ידי אתר ביקורות, מתחרה או מנוע AI. איך כותבים אותו בעצמכם בלי שהוא ייקרא כמו פרסומת ולמה באנגלית.