לרוב הסטארטאפים הישראליים יש אתר בעברית ורובם לא יודעים למה. מישהו ביקש, משקיע העיר או שהתבנית הגיעה עם כפתור שפה. הקונה שלהם יושב בארצות הברית או באירופה. גם הקונה הישראלי בטק מקליד את השאילתה באנגלית. אז השאלה היא לא אם צריך אתר בעברית. השאלה היא מי קורא אותו ומה הוא מחפש שם.
במחקר המילים לאתר הזה בדקתי: ״קידום אתרים לסטארט אפ״ ו״קידום אתרים לחברות טכנולוגיה״ הם אפס חיפושים בחודש בעברית. לא מעט. אפס. הקונה בטק מקליד באנגלית גם כשהוא יושב בתל אביב.
ארבעה קוראים, קונה אחד
מועמדים לתפקיד. זה הקהל הגדול ביותר של רוב האתרים בעברית של סטארטאפים. כמעט אף אחד לא בונה בשבילו. מועמד מחפש את שם החברה, ״[החברה] קריירה״ ולפעמים ״איך זה לעבוד ב-[החברה]״. הוא מגיע לעמוד הבית, לא לעמוד משרות.
לקוחות ישראליים מחוץ לטק. אם המוצר נמכר גם לחברות ישראליות שלא חיות באנגלית, כמו רשתות קמעונאות, גופים ציבוריים או תעשייה מסורתית, יש קונה שמחפש בעברית. זה הקורא היחיד מהארבעה שמצדיק עמודי מוצר בעברית.
משקיעים, שותפים ועיתונות. הם מגיעים דרך שם החברה, קוראים עמוד אחד ומחפשים אישור למה שכבר שמעו. הם צריכים עמוד אודות מדויק, לא מדריך מוצר.
מנועי AI שנשאלים בעברית. מי ששואל את ChatGPT ״מה עושה [החברה]״ בעברית מקבל תשובה שמורכבת ממה שכתוב עליכם בעברית. אם בעברית קיים רק תרגום מכונה של עמוד הבית, זו התשובה. על זה כתבתי בארבעה שמות לחברה אחת ובמה עושים ברבעון הקרוב.
מתי צריך אתר שלם בעברית
כשהקורא השני קיים. חברה שמוכרת בישראל למי שמחפש בעברית צריכה עמודי מוצר, עמודי פתרון וקייס סטאדיז בעברית שנכתבו מהשאלות שהקונה הישראלי שואל ולא מהעמודים האנגליים.
זה גם המקרה שבו יש מה לקדם: יש מונחים בעברית עם נפח, יש מתחרים ישראליים בעמוד הראשון ויש סיבה לעבודה שוטפת. בכל שאר המקרים אין מה לקדם בעברית. צריך רק שיהיה עמוד נכון למי שמחפש את שם החברה.
מתי לא
כשישראל היא מרכז הפיתוח ולא השוק. סטארטאפ שמוכר רק בחו״ל, עם צוות בתל אביב, לא צריך גרסה עברית של עמוד התמחור. אף אחד לא יגיע אליה מחיפוש. היא תתיישן שנה אחרי הגרסה האנגלית כי אף אחד לא אחראי עליה.
העלות של הבנייה קטנה. מה שעולה הוא אתר עברי מלא שאף אחד לא מתחזק: נוצרת גרסה שנייה וישנה של כל פרט על החברה. מנוע שמוצא שתי גרסאות בוחר את זו שנוחה לו.
האפשרות באמצע: שלושה עמודים
לרוב הסטארטאפים הישראליים האפשרות הנכונה היא לא אתר בעברית ולא אפס עברית. היא שלושה עמודים שנכתבו מאפס:
- אודות. השם בעברית, התיאור בשורה אחת, המייסדים, שנת ההקמה, העיר. זה העמוד שמשקיע, עיתונאי ומנוע AI קוראים. הוא המקום שממנו מנוע לומד איך קוראים לכם ומה אתם עושים, בעברית. לכן הוא העמוד היחיד שאסור שיהיה תרגום.
- קריירה. רשימת המשרות יושבת ממילא במערכת הגיוס. העמוד מסביר מה בונים, איך עובדים ומי הצוות בעברית שמישהו מהחברה היה אומר בראיון.
- יצירת קשר. בעברית עם כתובת ישראלית ושעות ישראליות כי מי שמגיע לכאן מתקשר.
עמודי המוצר נשארים באנגלית בלי גרסה עברית מקבילה. איפה כל שפה יושבת היא אחת מחמש ההחלטות שמקבלים לפני שבונים אתר חדש. התיעוד של גוגל אומר את זה במפורש: גרסה מקומית שהתוכן המרכזי שלה לא תורגם נחשבת לכפילות. עמוד אנגלי עם תפריט בעברית לא עוזר לאף אחד. גוגל רואה בו עותק.
מה נשבר כשהעברית היא תרגום
שלושה דברים חוזרים כמעט בכל אתר שבדקתי.
שם המוצר תורגם. או תועתק. מי שמחפש אותו מקליד אותו באנגלית, גם בתוך משפט עברי. עמוד שקורא לו אחרת לא נמצא.
הקטגוריה תורגמה. ״פלטפורמת תשתית נתונים״ במקום המונח שהשוק הישראלי אומר בפועל, שהוא לרוב אנגלי. הרחבתי על זה בלמה האתר באנגלית לא מביא תנועה. אותו כלל עובד גם בכיוון ההפוך.
המשפט הראשון לא עונה. תרגום של פסקת חזון הוא פסקת חזון בעברית. מנוע שמחפש משפט לצטט על ״מה עושה [החברה]״ לא מוצא אותו ולוקח את הפסקה מהכתבה בעיתון הכלכלי.
בדיקה של עשר דקות
פותחים Search Console ומסננים שאילתות בעברית בלבד. אם כמעט כולן שם החברה, ״קריירה״ ושמות של מייסדים, האתר העברי משרת את הקוראים הראשון והשלישי. זה מה שהוא צריך להיות. אם יש שם שאילתות על הבעיה ועל הקטגוריה, יש קונה ישראלי והוא מצדיק יותר.
הבדיקה השנייה: שואלים את ChatGPT ״מה עושה [החברה]״ בעברית. אם התשובה מתארת מוצר מלפני פיבוט, עמוד האודות בעברית הוא הדבר הראשון שכותבים.
במה מתחילים
קודם ההחלטה מי הקורא, אחר כך עמוד האודות, אחר כך קריירה ורק אם יש קונה ישראלי, עמודי מוצר. מי שמתחיל מתרגום האתר מקבל את ההפך: הרבה עמודים לקורא שלא קיים ועמוד אודות שהוא תרגום.
זו אחת ההחלטות הראשונות בבניית אתרים לחברות כמו שאני עושה אותה כי היא קובעת כמה עמודים בונים בכלל. אם אתם לא בטוחים מי מגיע לאתר העברי שלכם, ספרו לי מי מחפש אתכם בעברית ואני אבדוק את זה ב-Search Console לפני שמישהו כותב עמוד.