נגיד שסמנכ״ל כספים בחברה ישראלית צריך לבחור תוכנה לניהול הוצאות. פעם הוא היה מחפש בגוגל ופותח ארבעה אתרים. היום הוא כותב ב-ChatGPT, בעברית, ״איזו תוכנה לניהול הוצאות מתאימה לחברה של 200 עובדים בישראל״ ומקבל פסקה אחת עם שלושה שמות. אם אתם לא בפסקה הזאת, הוא לא יגיע לאתר שלכם. השאלה כבר לא אם להיכנס לתשובה. השאלה היא מה אפשר לעשות בשלושת החודשים הקרובים בלי לקנות כלי ובלי להתחיל לכתוב ארבעים פוסטים. על ההבדל בין קידום בגוגל לבין הופעה בתשובה כתבתי בGEO מול SEO. כאן מדובר במה עושים.
ברבעון אחד אפשר לעשות ארבעה דברים: לבדוק מה המנוע אומר עליכם, ליישר את השם בכל מקום, לכתוב עמוד אחד שעונה במשפט הראשון ולהשיג אזכורים במקומות שהמנוע קורא. בסדר הזה.
למה בעברית זה עובד אחרת
מנועי ה-AI למדו בעיקר מטקסטים באנגלית. גם כששואלים אותם בעברית, חלק גדול מהתשובה מגיע ממה שכתוב על התחום ועל החברות בו באנגלית.
לחברה ישראלית זה אומר שני דברים. חברה שכתוב עליה רק בעברית מתחילה מאחור מול מתחרה שכתוב עליו גם באנגלית, גם כשהלקוח יושב בתל אביב. וסטארטאפ שממילא מוכר בחו״ל מרוויח פעמיים. קידום אתרים באנגלית מייצר בדיוק את המקורות שהמנוע קורא.
המהלך הראשון: לבדוק מה המנוע אומר עליכם היום
לפני שנוגעים בתוכן. כותבים עשר שאלות שקונה אמיתי בשוק שלכם היה מקליד, חצי בעברית וחצי באנגלית. למשל ״איזו תוכנה לניהול הוצאות מתאימה לחברה ישראלית״, ״מה ההבדל בין [אתם] ל-[מתחרה]״, ״מי הלקוחות של [אתם]״. שואלים אותן ב-ChatGPT, ב-Perplexity ובגוגל ורושמים לכל תשובה שלושה דברים: אם הוזכרתם, מי כן הוזכר ומה נאמר עליכם.
לפעמים מתברר שמזכירים אתכם, רק לא נכון: מוצר ישן, מנכ״ל שעזב, מחיר שכבר לא קיים. את זה מתקנים לפני כל דבר אחר.
המהלך השני: שם אחד ופרטים אחידים בכל מקום
זה החלק הכי משעמם והכי משתלם. אותו שם, אותו משפט תיאור ואותם פרטים (שנת הקמה, מייסדים, מה החברה עושה) בכל מקום שכתוב בו עליכם: האתר, עמוד החברה בלינקדאין, הפרופילים של המייסדים, Crunchbase, כתבות וידיעות על גיוס. בעברית ובאנגלית, כולל תעתיק אחד לשם.
למה זה חשוב: המנוע מרכיב את התשובה מכמה מקורות. כשבכל מקור החברה נקראת אחרת ומתוארת אחרת, הוא לא בטוח שזו אותה חברה ומעדיף להזכיר מתחרה שהפרטים שלו תואמים בכל מקום. פירטתי את זה בארבעה שמות לחברה אחת.
המהלך השלישי: עמוד אחד שעונה במשפט הראשון
לא בלוג שלם. עמוד אחד לכל שאלה מרכזית שהקונה שואל. התשובה בפסקה הראשונה וההסבר אחריה. על ״כמה זמן לוקח להטמיע את המערכת״ העמוד מתחיל ב״ההטמעה לוקחת שלושה שבועות״, בלי פסקה על החזון לפני זה.
המבחן: אם צריך לקרוא שלוש פסקאות כדי להבין מה התשובה, המנוע לא ייקח אותה מהעמוד שלכם. הוא ייקח אותה ממי שכתב אותה ברור יותר.
טכנית אין מה להוסיף לאתר בשביל זה. התיעוד של גוגל כותב במפורש שאין דרישות טכניות נוספות כדי להופיע בתכונות ה-AI. מה שמכריע הוא הניסוח והמבנה.
המהלך הרביעי: שיכתבו עליכם במקומות שהמנוע קורא
מה שכתוב עליכם באתרים אחרים נכנס לתשובה באותה מידה כמו מה שכתוב באתר שלכם. ראיון עם המייסד באתר חדשות טכנולוגי, רשימת ספקים בתחום, מאגר מקצועי, סקירה של אנליסט. שלושה מקומות כאלה שמתארים אתכם נכון שווים יותר מעשרה פוסטים נוספים בבלוג שלכם.
זו גם העבודה הכי איטית מבין הארבע. לכן מתחילים אותה ברבעון הראשון ולא דוחים אותה לשלישי.
שלושה דברים שלא שווים את הזמן
כלי מדידה בתשלום כצעד ראשון. הכלים מודדים מה שכבר קורה. ברבעון הראשון אין עדיין מה למדוד וגיליון אקסל עושה את העבודה.
לתרגם את הבלוג לאנגלית. תרגום מכונה שנקרא כמו תרגום מכונה לא נכנס לתשובות והוא גם פוגע בקהל באנגלית שהחברה כבר מוכרת לו.
לרדוף אחרי כל מנוע חדש. השוק זז מהר. העבודה על השם, על המבנה ועל האזכורים מחזיקה בכל המנועים.
איך יודעים שזה עובד
חוזרים על אותן עשר שאלות פעם בחודש באותו נוסח ורושמים את אותם שלושה דברים. אחרי שלושה חודשים יש מגמה ולא תחושה. זה פחות ממה שהכלים מבטיחים ויותר ממה שרוב החברות יודעות על עצמן היום.
אם אתם רוצים את הבדיקה הזאת מסודרת ואת התיקונים אחריה, זו נראות במנועי AI אצלי. אפשר גם פשוט לספר לי מה שואלים עליכם ואני אריץ את הסבב הראשון.